חיה בשטעטל

יומן | 18 מרץ, 2007

אני זוכרת איך סבא גלוברמן היה יושב ליד השולחן במטבח, וכותב על נייר חשבון קטן בעיפרון: 2 לבן, 1 לחם קימל, 1 מרגרינה. אחר כך היה לוקח את עגלת הקניות המשובצת וצועד במורד הרחוב. אני רואה אותו עובר ליד הגינה, מטפס את שלוש קומות הבניין הישן ברמת גן. ליד התה בלימון שלו היה מניח מחברת ירוקה וכותב את יומן חייו. אני הייתי מתגלגלת מתחת לשולחן, בוחנת את הכפכפים החומים, את בהונות הרגליים.

 

אחר כך באו השנים שהוא התחיל לשכוח. עצב אחר עצב, תא אחר תא, סבא התרחק והלך ממני. היומן נשאר במדף הארון ליד המצעים. אני מציעה את מצעי השלג. סוס וקרון עוצרים לידי. סבא מה השעה? בואי, יש לנו משמרת לילה לעשות. אני עורכת את היומנים של סבי וקור הלילה שובר אותי. אני שנולדתי בארץ החום. לא יכולה לשאת את מחשבת עבודות הכפייה בסיביר. הגוף השבור, הנושא את הסוס לבדו, מעביר טיט במינוס שלושים מעלות. הלילה עבדים היינו לצבא הרוסי. 65 שנה עוברות המילים במערבל אבנים. כתיבתו של סבא תמימה וזיכרונותיו… בואי, הוא קוטע את התרגשותי, תעזרי לי לערום את בולי העץ. אך כובד העץ שעל גבי, ככובד העיפרון. 2 לבן, ארשום. 1 לחם קימל, 1 מרגרינה. אני רושמת ויורדת למכולת. גשום היום, קריר.

מודעות פרסומת

12 תגובות »

  1. התגעגתי

    תגובה של benziv — 18 מרץ, 2007 @ 6:42 am

  2. גם אני, ברוכה השבה

    תגובה של drinking — 18 מרץ, 2007 @ 8:38 am

  3. יפה. יפה וערפילי.

    תגובה של Elad — 18 מרץ, 2007 @ 11:10 am

  4. תודה, התגעגעתי אז באתי

    תגובה של avitalgloberman — 18 מרץ, 2007 @ 11:42 am

  5. מקסים. תודה.

    תגובה של כדרלעומר — 18 מרץ, 2007 @ 2:53 pm

  6. 🙂

    תגובה של avitalgloberman — 18 מרץ, 2007 @ 4:51 pm

  7. עכשיו קר גם לי.
    מרגש.

    תגובה של Wednesday — 18 מרץ, 2007 @ 7:03 pm

  8. טוב לראותך
    האשה ועיני הטורקיז
    תלבשי סוודר

    תגובה של avitalgloberman — 18 מרץ, 2007 @ 7:21 pm

  9. היהודי הנודד שמח לגלות שההיא מהשטעטל עושה סדר לקראת פסח ומוציאה לנו זכרון מקסים מהבוידעם הפרטי שלה כדי שכולנו נוכל להרגיש מה זה לצאת ממצרים.

    עשית לי חשק להתבונן בתמונות שחור-לבן….

    תגובה של hayehudi hanoded — 18 מרץ, 2007 @ 7:55 pm

  10. ההיא שמחה לראות את ההוא

    תגובה של avitalgloberman — 18 מרץ, 2007 @ 8:10 pm

  11. "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא…" זן נכחד אשר הולך ונעלם מהעולם אבל ישנו נצר לאיש ההוא – אריאל בני!

    תגובה של דורין — 25 מרץ, 2007 @ 9:34 am

  12. המשיכי כך.

    תגובה של yoav itamar — 26 מרץ, 2007 @ 11:13 pm


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: