חיה בשטעטל

תלמידת חכמים | 2 ינואר, 2007

היא יפה כמו מצו סופרן ויש לה קול מיוחד, נדיר. אישה אמיצה שחשקה נפשה בתורה. מסתובבת במחוזות חז"ל. ומגדירה את האומץ כסוג של נאיביות.

"אני מתרגשת מהטקסטים האלה." היא אומרת בעיניים נוצצות. "כי אני לא מכירה שום ניסיון כל כך פרוע ליצר נורמות התנהגות. טקסטים מלאים בחוש הומור. אני אוהבת לשבת עם החכמים האלה בחדר אחד. אני אוהבת ללמוד תלמוד בחברותא ".

פעם כשהייתה בת 16 שאלו אותה לדעתה על פרק בירמיהו. תקף אותה פחד והיא לא ידעה מה להשיב. מאז היא רק משיבה. משיבה לפחד כגמולו. "יכולתי לומר סתמו לנו הנשים את הפה שנים, סימאו את עיננו, ואין קול במשך כל ההיסטוריה". אני רוצה שתשמעו את קול המצו סופרן שלה אבל עוצרת להתעכב על הפחד. "כעת כשכבר אנו יכולות ללמוד, מה מקור הפחד, מה חסר לנו?" לא חסר. היא עונה. לומדים לחיות עם פיצול אישיות לפחד ולדבר גם יחד. להפסיק לפחד זה להסתאב."

היא צוללת שעות לספרי התלמוד הענק, לומדת ספרות חז"ל. מאיפה הכוח לנסות? "יש לי את הבית הכי תומך ומאמין, תמיכה טוטאלית ובלתי מסוייגת". מתי ידעת שזה מה שאת רוצה לעשות?

"בגיל מאוד צעיר חלמתי ללמוד ספרות, אהבתי ספרים ישנים וריח אבק. לא הפסקתי לקרוא המון דברים שלא הבנתי. עד היום אני לא מבינה".

באיזה מן עולמות את מסתובבת? אני מסתובבת בתוך היהדות הרבנית של אחרי חורבן בית המקדש וזו תרבות עצומה. בלתי ניתנת לעיכול. האנשים שם חיים בפזורה, כי אין מסגרת שלטון עצמי בארץ ישראל. הבית חרב, ואנשים מנסים לייצר דרכים חדשות לעבוד את אלוהים בלי בית המקדש. היהדות הרבנית צריכה לנסח את עצמה.

אם היית חייה בתקופתם מה היית עושה? רוב הסיכויים, שהייתי קוצה את חלתי במטבח בשקט. ואם הייתי נולדת למשפחה הנכונה אולי הייתי יודעת לצטט איזה פסוק ולדרוש אותו, כמו ברוריה. אבל לא היו יותר מדי כאלה".

והיום כשאת כבר יושבת איתם, איך את מרגישה? אני מרגישה שם זרות נוראית וקירבה של בית בו זמנית. "מה זר לך?" לא תמיד מובן מה מטריד אותם, איזה עולם הם רואים לנגד עינהם, מפני מה הם מתגוננים כל כך. יחד עם זאת, את לא צופה את מה שהם יאמרו אבל יש לזה ניחוח מוכר. יש משהו בוגדני בקירבה הגדולה הזו, ששומרת אותך תמיד רחוקה ותמיד קרובה.

אז איך את חייה איתם כל כך הרבה שעות לימוד? אני נהיית דוסית בלי להיות דוסית. אבל תמיד שומרת על ריחוק מהדוסיות שלי. סליחה על השאלה, אבל את מאמינה באלוהים? בגיל 12 היה לי מאוד מאוד חשוב להתפלל בכוונה גדולה ולא הצלחתי. אבל לא תהיתי לגבי קיומו של האל. יש דברים שאני לא יכולה לוותר עליהם, אני מתפללת מידי פעם ביום שישי בערב.

חורף, קול מצו סופרן מתחמם לאורם של חכמים. היא לומדת את משנה, אבות, פרק ב משנה י.

את רואה, היא מצביעה על הטקסט, אני חוסה בצילם ושותה את המילים שלהם. אני מוצאת בהם בית ויודעת את הסכנות מביות היתר, מההתקרבות הרבה מדי. נדמה כי היו החכמים עקרבים ומילותיהם שורפות. יש תמיד ריחוק אדיר באינטימיות של הלימוד. צריך לשמור על עצמך, היא אומרת, לא ללכת לאיבוד בתוך הידע, לא להיאכל על ידי החוכמה, לא להידרס על ידי החכמים.

מודעות פרסומת

פורסם בארנבות, תרבות

5 תגובות »

  1. אביטל – אני חושב שאני באופן רשמי הופך את הבלוג שלך לתחליף שלי לחדשות הבוקר שלי – למה לשמוע על הצרות של העולם כשאני יכול לצלול לתוך העולם שלך. יופי של פוסט !
    מדהים שיש אדם שיכול לטייל בבטחה על התפר בין שני העולמות הללו. רובנו מרגישים בטוחים רק בצד זה או אחר של המתרס, מפחדים לגלות משהו קרוב בדבר הרחוק ההוא.החילוני חושש למצוא את אלוהים והדתי מפחד לאבד אותו. המסורתי מהתל בעצמו, בכל יום הוא מחליף מחנות ומשנן לעצמו : "כל אחד עושה את מה שנוח לו" ונותן לעצמו "פטור מעמידה" מול השאלות הקשות.במקרה הכי גרוע יוציא "גימלים" ולתקופה מסויימת ישהה במחנה אחד – אבל בסוף יחוש כי הוא נשאב פנימה ויחזור במהרה אל המקום הצבוע והדו פרצופי שלו.
    אולי דווקא מהקול הנשי, מהמצו סופרן החודרני,תבוא בשורה חדשה לעם.

    תגובה של היהודי הנודד — 2 ינואר, 2007 @ 10:10 am

  2. ועוד לא אמרנו מילה על תרבות יהודית, ותרבות למידה, ותרבות חכמה. וצריך לאמר: מכאן תבוא ישועה.
    ועוד אפשר לאמר: החכמים כותבים והתלמידים קוראים והכתיבה קריאה והקריאה כתיבה והתלמידים חכמים; אלו קוראים ודורסים ואלו כותבים ודורסים, וחוזר חלילה.
    ואפשר לשאול: והתלמידות החכמות, היכן?
    ואפשר לענות: כאן! קמות לענות.

    תגובה של mickhalsband — 2 ינואר, 2007 @ 4:06 pm

  3. מעניין, מקורי, למרות שחלק מהניסוחים גרמו לי להרגיש בור, אבל אני מניח שזה היה חלק מהרעיון. ברוכה הבאה, אני ממשיך לעקוב בשקיקה, רק למה האותיות קטנות כל-כך, זה כואב בעיניים

    תגובה של bakk — 2 ינואר, 2007 @ 10:45 pm

  4. פשוט קריאה כיפית

    האם יש בכתיבה גם אלמנטים אוטוביוגרפיים?

    😉

    תגובה של drinking — 3 ינואר, 2007 @ 11:24 pm

  5. שאלה טובה

    תגובה של avitalgloberman — 3 ינואר, 2007 @ 11:28 pm


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: