במקלחות הנשים, שתיים בנות שישים, מדברות במגבת.
-מה אני בסך הכל רוצה?! שהבת שלי תהיה מאושרת, יבבה האחת בכרבולת אדמונית. בסך הכל אני רוצה שתהיה נורמאלית, מאושרת, כמוני.
-ואת יודעת מה הבת שלי אמרה לי אתמול? יבבה השנייה,
אמא, היא אמרה לי, איזה כיף לכם שאתם ישנים ביחד. אני תמיד לבד.
-ומה אני בסך הכל רוצה?! שתהיה בן אדם, כמוני, מאושרת.
-תראי, אמרה השנייה ומסקרה כחולה נוזלת מעיניה,
האושר שלה לא תלוי בך. זה תלוי במה שהיא תמלא את עצמה בו, את יודעת יצירה, כתיבה, אנשים…
(חבר סיני אמר לי פעם שהוא יודע שכל מה שאני כותבת קרה באמת. אבל את לא רצה לכתוב על זה, אמר, את תעצרי במקום, בטח יש לך מה לומר לה. צודק.)
-נורא רגשת אותי, פניתי לגברת מסקרה.
-נכון שאני צודקת? שאלה.
-נורא ריגשת אותי, בכיתי.
והיא לחצה לי את היד ואמרה
-הכי חשוב שתמצאי חתן.
-אני אדם מאושר, אמרתי לה.
-טפו טפו טפו, אמרה, תדפקי מהר על כל העצים, שלא ישמעו אותך.
הסיטואציה, המקום – נראה לי מקסים וגם השיחה וגם הסוף שלה.
תגובה מאת benziv — 13 ספטמבר, 2007 @ 7:30 am
ריגשת אותי
את שייכת למקצוע ואת יודעת את זה!
בחורה לעניין, השניה.
גם את
תגובה מאת katomi — 13 ספטמבר, 2007 @ 9:24 am
להיות מאושר ונורמאלי – נר לרגלי!
וגם – בלי אנשים אין יצירה ובלי יצירה, בשביל מה אנשים?
טפו טפו טפו!
תגובה מאת בוביבן — 13 ספטמבר, 2007 @ 2:15 pm
אנ’לא יודע על מה אתם כולכם מדברים. כתיבה, יצירה, אנשים? מי צריך את זה? תנו לי קערה עם אורז, בשר ובוק-צ;וי, ואיזו סינית חמודה בצד, ואני מסודר. אתם יכולים לשמור את הכתיבה הפלצפנית שלכם לעצמכם: כאן שביתה.
וברצינות, יפה מאד בובי. אז, תהיי מרוצה אם שי ודרור ישחקו את שתי הגברות? (את משחקת בתפקיד עצמך, כן?)
כאן ורתר, בייג’ינג.
תגובה מאת ורתר — 13 ספטמבר, 2007 @ 2:42 pm
אין דבר כזה נורמלי, ואם היה – היה לנו די משעמם פה
חג שמח !
תגובה מאת drinking — 13 ספטמבר, 2007 @ 3:32 pm
שמחה לחזור ולהציץ בבלוג שלך. וכן, אין דבר כזה: “נורמאלי”.
תגובה מאת benziv — 6 אוקטובר, 2007 @ 11:36 am