אין לי תבנית לקרח בקיץ חסר רחמים. רחוב מהביל על המרכז המסחרי. מוכר נוטף על החנות, הכל בה דולר.
תבנית גמישה לקרח, בבקשה. תאמיני לי, אומר המוכר, אין כמו התבניות פלסטיק של פעם. אבל אף פעם לא יוצא מהם כלום. תראי, הוא מדגים, את לוקחת את זה ודופקת את זה על השיש. אני מפחדת מהרעש… תאמיני לי, אין לך ממה, תראי הוא מכה על השולחן עם התבנית הריקה, וקוביות של פעם נשברות על הזכוכית. את רואה, קצת רעש והקרח בחוץ.
לא אוהבת את הרעש, תן לי תבנית גמישה בצורת תלתן. אה, בחורה רומנטית, הוא מתעקש על הפלסטיק, תשימי מגבת, ככה לא תשמעי, הוא מכה על השולחן.
עתה יש לי תבנית לקיץ חסר רחמים. והכל מהביל ונוזל ודולר אחד פחות. אסתגר מהשמש הזו כקרח תלתני נעשה בתאו.
התגעגענו
-גם אני מאוד, העיקר הבריאות
תגובה מאת מיאו — 5 אוגוסט, 2007 @ 3:03 am
גם אני, גם אני
…
גם אני גם אני:) מה שלומך?-
תגובה מאת benziv — 5 אוגוסט, 2007 @ 4:57 am
אחת תבנית פלסטיק גמישה לקרח.
נרשם.
נשששמה
תגובה מאת katomi — 5 אוגוסט, 2007 @ 6:57 am
בה! לוהט!
הדקויות הדקויות, בהן ההבדל:)
תגובה מאת מיכל — 5 אוגוסט, 2007 @ 8:17 am
ברוכה השבה, בובי!
ברוכה הנמצאת!
תגובה מאת מתחממת לאורם של חכמים — 5 אוגוסט, 2007 @ 12:24 pm
ותשוב המשוררת, ותפתח בפני קהלה חלון קטן, לרגע קט, החושף רגע קסום ומוחשי, לפני תעלם שוב אל השרב…
תגובה מאת drinking — 5 אוגוסט, 2007 @ 12:33 pm
It’s a good one –simple on one hand but with an excellent association
of the human in the room and the ice cube in the fridge…..
It was a refreshing picture ,,,,,,, and we know now that we can have at your place ice coffee or /and scotch on the rocks!
- always..
תגובה מאת A-F — 5 אוגוסט, 2007 @ 3:00 pm
אביטל,
זה ממש יפה..!
בא לי כבר לקרוא משהו ארוך יותר שלך, יש לך כישרון
-תודה, זה יהיה ארוך ארוך, אתה תראה
תגובה מאת ליבוביץ — 5 אוגוסט, 2007 @ 3:01 pm
קטנקה התגעגעתי … בא לי קפה קר עם קרח
-אפשר לשים גם גלידה כמו פעם:)
תגובה מאת דורין — 7 אוגוסט, 2007 @ 9:47 am
שמח שהפשרת לנו פוסט מרענן בחום הזה
תגובה מאת היהודי הנודד — 8 אוגוסט, 2007 @ 9:26 pm
אני אחזור על השורה התחתונה מתגובתי אלייך בבלוג שלי: כתבי יותר.
אני מקבלת עלי את לשון הציווי, למרות שאי כתיבה כאן היא מעיין במקומות אחרים
תגובה מאת yoav itamar — 9 אוגוסט, 2007 @ 5:02 pm