נשב בחברותא ונלמד תורה כל הלילה. מה אתקן ומה יתוקן לא אדע, אולם תמיד אהבתי תלמידי חכמים.
נשב בשכונה נידחת, שכניה זרים, בעיקר לעצמם. ונדרוש בפסוק בראשית "ויהי אור". קול צרחות מהשכנים, קול שבירת בקבוקים. נביט אחד בשני , אולי נקרא למשטרה? ממנה ודאי לא יבוא תיקון.
שני שוטרים מפוחדים מלחששים בחדר המדרגות, מאירים בפנסים, על דירת השכנים, מחפשים את ה "תוהו והוו". שקט מעיק נשתרר. עצרו בחורה תמוהה ברחוב לתחקיר, גם ממנה לא תצא תורה.
הרבה מדי יש לתקן, אני כבר מבינה. ביטול תורה, הם אומרים, ביטול תורה. הרבה מידי יש לתקן, ואת לא מבינה. הזמן קצר, והמלאכה משונה. לפנות בוקר נקרא את שיר השירים. ואני חושבת על מה בין תורה לשירה. כשם שידעו כי עסקו הלילה בתורה, כך ידעתי אני כי עסקתי בשירה.
