ימים אני אומרת לו:”ורתר אל תשכח להביא את המחשב הנייד לפריס. הכי חשוב אל תשכח את המחשב. אומנם חופשה אבל כתיבה היא אוויר”.
היו הייתי חיה בשטעטל. בחורה עם מחשבות מוצנעות. ביום בהיר אחד, הפכו חיי לדוקומנטרי.
הבוקר אני טסה לפריס. מבוהלת מתחזית מזג האוויר הצופה לי שש מעלות, אני מתלבשת חם , חם מידי. כבבושקה של בגדים אני מגיעה לשדה. אני מוכנה. אלפיים שנות גלות ואנחנו עדיין בישראל.
לילה שלם אני לא ישנה. מחזיקה את הדרכון הישראלי, ותמונתי המוזרה מחייכת לי מתוכו. בבושקה עייפה מתישבת בכורסא בבית הנתיבות.
ורתר יושב ומסיים לכתוב מאמר ברגע האחרון , שולח ומביט בי. רוצה את המחשב הוא אומר. מיד אני מתנפלת עליו ופותחת את הדואר. ופתאום שממה. מה? איפה הן? אני מביטה בורתר המומה. מה? האותיות העבריות. אה, זה מחשב שקניתי בארה”ב. אבל..ביקשתי. ורתר! אבל דיברתי..זה בלוג עברי. לא ידעתי שרצית את המחשב בשביל זה…אפילו פעם אחת לא שאלת אותי אם יש לי עברית..
אבל ביקשתי..
אני מביטה בשעון, חצי שעה לטיסה. אני לא יכולה בלי אותיות! את היסטרית, אומר לי מיכאל שלי. אני אכתוב לך אותן. אבל אני כבר לא שומעת. לוקחת את התיק ומתחילה לרוץ
מסביב כולם קונים במרץ ספרי טיסה ומשקאות…איפה הן יכולות להיות..אני רוצה את האותיות שלי. בין מכשירי הכתיבה והספרים? תכשיטים? קפה וממתקים? מכשירי חשמל…מחשבים..הו! אני רצה אל עבר דלפק המחשבים
דרך הזכוכית אני רואה סט מדבקות אנגלי-ערבי-עברי. מאושרת אני מצביעה עליו. “את המדבקות” אני אומרת. מה? שואלת הקופאית, מה את רוצה. את המדבקות למקלדת. איפה זה? היא שואלת במבט אטום. “נו, כאן! יש לי טיסה, אני מצביעה על דופן הדלפק שמתחתיה. “ציון, איפה המדבקות?”. היא צועקת. כאן אני מצביעה. ומלטפת אותן מעבר לזכוכית. “סימה, איך מוצאים משם את האותיות”?
חמישה דולר על האותיות שלי בהצגת כרטיס עליה למטוס
חוטפת אותן ורצה לשער הטיסה. עכשיו אני במטוס, מדביקה את האותיות למילים. לתדהמתו של ורתר.
שלום לך פריס, עתה נפגש פנים אל פנים, את ואנוכי!
מעולה
תגובה מאת מיאו — 31 מרץ, 2007 @ 11:36 am
פוסט מעולה מותק:-)
תהני בפריז!
תגובה מאת תהילה — 31 מרץ, 2007 @ 11:43 am
אכן פוסט משובח….
מתגעגעת ומקנאה
תהנו!
תגובה מאת מתחממת לאורם של חכמים — 31 מרץ, 2007 @ 1:13 pm
וואוו כ”כ קולח ממש ריצה מטורפת ממש כמו אחרי האותיות. ולו אמרת מילה הנה לך מקלדת וירטואלית לצורך העניין..מעט מאוחר?! נו שויין.הפלאת לכתוב.נראה מה תעשה בך פרי שלנוhttp://www.gate2home.com/
תגובה מאת MamaDonna — 31 מרץ, 2007 @ 1:53 pm
חופשה מוצלחת!
תגובה מאת טל — 31 מרץ, 2007 @ 2:44 pm
חופשה נעימה וחג שמח!
תגובה מאת drinking — 31 מרץ, 2007 @ 3:10 pm
אני שמח שנחלצת מייסוריו של ורתר ואני מודה לך שהחלטת לארוז אותנו בין מטלטליך. ככה נוכל לנשום את האוויר מהפסגה של אייפל מבלי לקום מהמושב שלנו באמצע תל אביב הסואנת והמהבילה.
חיה בשטעטל בקדמת הטכנולוגיה – מדביקה תלאים של אותיות על מכונת החישובים הניידת שורתר הביא מאמריקע – מצויין !
שמרי על עצמך אי שם בניכר
נ.ב – את יכולה גם לכתוב בערבית !!
נשיקות
תגובה מאת hayehudi hanoded — 31 מרץ, 2007 @ 8:22 pm
תודה, נשיקות לכולם וחג שמח
תגובה מאת avitalgloberman — 31 מרץ, 2007 @ 10:44 pm
אבל באמת לא ידעתי!
אמנם ידעתי שאת חוטאת בכתיבה, ואמנם ביקשת ממני להביא את המחשב, אבל, בכנות, איך הייתי אמור לקשר בין השניים?!
לא משנה, את באה לארוחת ערב?
–ורתר.
נ.ב. פריז מהממת; האנשים יפהפיים; הגנים ירוקים; מזג האוויר שפיר.
תגובה מאת ורתר — 31 מרץ, 2007 @ 11:09 pm
יש לך בלוג מקסים!
תענוג לקרוא. במיוחד אהבתי את הפוסט על היוגה, בעיקר כי עשיתי השבוע יוגה בפעם הראשונה בחיי.
יש לך קורא חדש
תגובה מאת אור רכס — 1 אפריל, 2007 @ 2:15 am
תודה, יוגה זה נפלא
תגובה מאת avitalgloberman — 1 אפריל, 2007 @ 3:48 am
היי מתוקתי נשיקות וחיבוקים מארץ הקודש . אני אוכלת כאן מצה מטוגנת בביצה וחולמת על ניחוח בגט טרי צרפתי בבית קפה קטן, בדרך למשרד ראיתי הרבה צרפתים שמתגוררים ונופשים ברביירה הצרפתית – נתניה!.
תגובה מאת דורין — 4 אפריל, 2007 @ 9:44 am
קראתי את הפוסטים שלך ברוורס והם מקסימים. לדעתי רקפת הפסידה שלא יצרה איתך קשר בזמן.
תגובה מאת יואב — 19 אפריל, 2007 @ 12:01 am
תודה רבה, כיף לשמוע. אף פעם לא מאוחר מידי.
תגובה מאת avitalgloberman — 19 אפריל, 2007 @ 12:47 am