פעם, בקורס ליידיש, ראיתי בחור עצוב אחד. הוא חייך, ואני לא יכולתי להפסיק לחשוב, למה אתה עצוב כל כך? פעם, פגשתיו ברחוב, כשחייך חשבתי, חיוכו יפה אך מה פשר היגון? כך במשך שנה, אולי שנתיים. פעם, כלומר היום, גלגלתי את שמו ויגונו נפרס לחיקי באחת, נשפך מהמחשב ועלה על גדותיי. הוא קצת דומה לה חשבתי. וחיוכה היה ליגונו.
